העתיד האפשרי על פי האסטרולוגיה

כל כך הרבה אנשים שואלים אותי "מה יהיה?" ואני כל כך הרבה זמן מבשלת את המאמר הזה. והנה הוא מוכן, ואני מוכנה – לספר לכם על העתיד מנקודת ההשקפה של הכוכבים.

כמו שכולנו יודעים שנת 2020 היא שנה של תפנית היסטורית משמעותית. הפעם הראשונה שהעולם כולו עמד מלכת. כל האנושות (כמעט) חוותה התמודדות עם אותה שפעת מסתורית, אשר הזכיר לנו שאנחנו אנושיים ועצר את כל הפלנטה.

מבחינה אסטרולוגית (כפי שכתבתי כבר הרבה) מדובר על צירוף כוכבים נדיר ומיוחד אשר ליווה את שנת 2020. ישורת בין שלושה כוכבים משמעותיים אשר נפגשים רק לעתים רחוקות – יופיטר, סאטורן ופלוטו. רק חלק קטן מן ההרכב הזה, כאשר התרחש, כבר שינה את פני ההיסטוריה. פלוטו וסאטורן שצמודים זה לזה בשמיים ונפגשים רק כל 36-38 שנים, היו צמודים ב 1914 – פרוץ מלחמת העולם השניה, 1948 – שנת קום המדינה שהיתה גם השנה בה לראשונה בעולם הוקמו שירותים סוציאליים (ביטוח לאומי בארצות שונות לדוגמא, מחשבה על קופת חולים לאומית, פנסיה וכו'. חישבו על מה שהדבר אמר ועל איזה שינוי זה עשה בעזרה לחיי אנוש כאשר זה נוסד!!! וכן פלוטו וסאטורן היו צמודים בשמיים בשנת 1983 – שנת לידת האינטרנט והטלפון הסלולארי. כל שנה כזו שינתה את פני ההיסטוריה ואנשים שחיו באותו הזמן לא יכלו כלל לשער כיצד העולם יראה. הכל-הכל השתנה בעקבות אירועים אלה: מבנה מדינות, מבנים חברתיים, קפיצות טכנולוגיות. האם אנחנו בכלל יכולים לדמיין את החיים שלנו היום ללא אינטרנט וטלפון סלולארי??? או עם מבנה המדינות שהיה לפני פרוץ מלחמה העולם הראשונה?

ובאותו אופן, ואפילו חזק הרבה יותר, משום שהפעם גם יופיטר נמצא בתמונה, המבנה הכוכבי של שנת 2020 אמור לשנות את פני ההיסטוריה ולהביא למין האנושי את קפיצת הדרך הבאה שלו.

סאטורן הוא כוכב המערכות, פלוטו הוא כוכב השינויים הגדולים ויופיטר הוא הכוכב המרחיב, המגדיל וההפוך כל דבר לגלובאלי.

מצב הקורונה היה ביטויו הפיזי של כניסה של תדר חדש אל העולם. ב 2020 חווינו הרבה יותר מדי צירופי מקרים של תזמונים בכדי לחשוב שמה שקרה הוא מקרי. לוחות שנה שונים התאחדו והמחזה התגלה והתגלגל בצורה מופלאה כאשר כל שנת 2020 החלה בין שני ליקויים (ליקוי ירח וחמה), ביום השוויון האביבי, הזמן בו כל העולם חווה אותן שעות אור וחושך, כל העולם ביחד נכנס אל מצב של הסגר. וגם ביום הקיצון הקייצי חל ליקוי חמה נדיר המתרחש אחת ל 180 שנה, ומצב הקיצון בעולם החל לתסוס.

נראה לי שרבים מאיתנו הרגישו, למרות הפחד מן הלא נודע, שהעצירה שהעולם חווה בבת אחת היא אירוע מכונן. הפלנטה התנקתה, השמיים הפכו שקטים, ערפל החל להתפוגג ובעלי החיים חזרו למחוזות בהם לא היו זמן רב. גם לנו ניתנה עצירה לשקול מחדש מה חשוב וכיצד נרצה לראות את חיינו.

אולם על פי התחזית האסטרולוגית שלי (אשר הוכיחה את עצמה כמדויקת כבר פעמים כה רבות) מצב הסגר והקורונה היה אמור להיגמר באמצע יולי. והנה אנחנו עדיין חובשים מסכות – אז מה קרה???

מה שקרה הוא שאותה קורונה מקורית, אותה פאזה של עצירה טבעית וגלובאלית, של איחוד סביב לקיחת פסק זמן – חלף ועבר לו. כולנו יכולים להרגיש שאנחנו ב"גל שני", אבל לא גל שני של אותה הקורונה. מה שהיה זמן של שקט גדול ועצירה גדולה ומצב של תחושת אחדות בכל העולם התחלף לו בגל של תנועה, עשייה.

זוכרים איך צונאמי קורה? בתחילה רואים נסיגה גדולה מאוד של פני הים מן החוף, ואז מגיע הגל העצום. הגל הראשון של הקורונה היה זמן של עצירה, והנה עכשיו כמו במטוטלת שחייבת ללכת לקיצוניות השנייה – מגיע גל של תנועה.

חשוב שנזכור עתה את תקופת העצירה שלנו ואת ההחלטות שעשינו באותה התקופה – כי אלו אמורות עכשיו לכוון את המעשים שלנו ואת התנועה קדימה.

מבחינה אסטרולוגית זמן פסק הזמן, שהיה כל כך נכון לפני כמה חודשים, עכשיו הוא כל כך לא נכון – שזה כואב. משהו בנו, בעולם ככלל, רוצה לנוע קדימה ולהגשים את השינוי שאמור להתגשם. והעובדה שמצב הסגר והמגבלה ממשיך – יוצר בנו תרעומת ואלרגיה גדולה, כי אכן הוא לא נכון כלל ולא מה שאמור לקרות באופן טבעי.

העצירה והסגר שהיו רק לפני כמה חודשים נכונים, מדויקים וטבעיים – כבר אינם מדויקים לתנועה הטבעית שרוצה לקרות עכשיו. וצונאמי קשה לעצור...

אם בגל הראשון (בואו לא נקרא לזה קורונה, כי זה לא קשור למחלה, אלא פשוט גל) – אם בגל הראשון כפו על כולנו עצירה, והיא היתה נכונה. הרי שעכשיו אנחנו רואים וחווים את תמונת ההופכי.

העצירה הראשונית היתה מבורכת. אך לא בחרנו בה. לא היינו מסוגלים לקחת את פסק הזמן הזה באופן טבעי. היינו צריכים שמשהו גדול יגרום לנו לעצור את העצירה שטובה לנו.

עכשיו תמונת ההופכי של המצב היא לא רק תנועה אלא גם מה שהוא ההפך מכפייה: התעוררות עצמית אמיתית.

אף אחד לא כופה עלינו עכשיו לצאת ולנוע, לעשות את השינויים שאנו רוצים לעשות בחיינו, במשפחתנו, בקהילה שלנו, במדינה שלנו. אין מישהו אחד או אחר שמנהל את הדברים. הרצון לכך מתעורר, או אמור להתעורר, באופן אישי ועצמאי בכל אדם. משהו מיוחד קורה כאשר בני האדם ברחבי העולם מתעוררים, בלי שמישהו יאמר להם, בלי ארגון או שלטון מבחוץ. משהו פנימי קורה, שמעורר אנשים לצאת ולפעול.

קצת כמו דברי השיר "פתאום קם אדם בבוקר, מחליט שהוא עם ומתחיל ללכת". פתאום קם אדם, מתעורר לרצון לעשות שינוי ומגלה שהוא לא היחיד. שיש עוד הרבה אנשים שמתעוררים ומשהו חדש רוצה לקרות. משהו שלא מישהו אחר מכתיב אותו, אלא שמתעורר בהרבה אנשים בו זמנית באופן עצמאי.

אם פעם, בעבר, היינו צריכים גוף גדול שיארגן אותו, יתכן שעכשיו אנחנו חווים דרך אחרת לעשות דברים. דרך טבעית שאומרת – שאם הדבר נכון הרבה אנשים ירגישו אותו ויפעלו לפיו. אולי, סוף סוף, האנושות יכולה להתעורר לקשובות אמיתית למה שרוצה לקרות, לעתיד שקורה לנו ליצור אותו. אולי אנחנו יכולים להיות חלק ממהפכה אמיתי, שהיא הרבה הרבה הרבה יותר גדולה ממה שאנחנו חושבים? מהפיכה תודעתית. מהפיכה מבנית.

האם ראיתם פעם קן נמלים מתארגן לגשם הראשון? פתאום מתעוררת תנועה רבה בקן, וללא מילים כל הנמלים עומלות כדי לסגור את כל הפתחים של הקן ולסיים מהר לאגור את המזון שצריך. הדבר המופלא הוא שהגשם עוד לא ירד!! משהו בכל אחת מהן מרגיש את בואו של הגשם וכולן כגוף אחד פועלות כפי שצריך.

ובני האדם – הו! הם הרבה הרבה יותר מנמלים... אז מהו הדבר שאנחנו מרגישים שעתיד לבוא? שכולם מתחילים לתסוס ולפעול לגביו? ומהו התפקיד שלי בהתעוררות המתרחשת? כי לא כולם אמורים לסתום חורים בקן או לאגור מזון. לבני האדם יש תפקידים שונים, אולי אנחנו לא יודעים כלל, אבל הם חלק מתמונה גדולה הרבה יותר שתתגלה רק בדיעבד??

ולכן אי אפשר לחשוב עם השכל, או להצטרף למשהו אחר שמתרחש שאינו מדויק לי. צריך להיות באותה הקשבה פנימית לדבר שמתעורר בתוכי ולמה שהוא מעורר אותי לעשות... להרשות לעצמינו להיות באותה קסם אמיתי ובאותה התרחשות שהיא כמו פאזל עם מיליוני חלקים שאט אט מתחילים עכשיו להסתדר למקומם.

אם הזמן הזה מזכיר לכם משהו, במיוחד אצלנו בארץ, הרי שזה מזכיר את שנת 2011. שנת האביב הערבי וגם שנת המהפיכה החברתית כאן בארץ. ואכן כוכבי השמיים של היום "מדברים" עם כוכבי השמיים של אז. אולם המהפכה שהיתה אמורה לקרות אז לא צלחה. בשנת 2011 פלוטו כוכב השינויים הגדולים היה בדיסהרמוניה עם אוראנוס, כוכב המהפכות. היום בשמיים יש לנו מצב הפוך – בו פלוטו, סאטורן ויופיטר נאים בהרמוניה עם אוראנוס. המהפכה כן יכולה להצליח, אם היא לא תיחטף על ידי משהו אחר. אם היא תמשיך להיות באותו שטף של טבעיות שבה אנשים פשוט רוצים לבטא את עצמם, לשנות את חייהם שלהם, אפילו בדברים הקטנים, ועל ידי כך מצטרפים למשהו גדול יותר שלמעשה מניע את כולם.

אבל הפעם באמת שמדובר במשהו הרבה הרבה יותר גדול.

השינוי שצריך לקרות בעולם הוא ענק. הרבה יותר ממה אנחנו חושבים ומשערים.

תאמינו או לא אבל ממש לפני 100 שנים בדיוק (בשנת 1920) ניתנה לנשים בכל העולם זכות הצבעה. לפני 100 שנים הנשים התחילו להצביע, אך אולי זה לא היה הישג גדול כפי שחשבנו? אמנם קולה של האישה החל להישמע, אך למעשה באותו רגע גם נפלנו לכללי המשחק של העולם הגברי. תודה שאנו "יכולות" להצביע, אבל האם עצרנו רגע בכלל לחשוב – מדוע להצביע? מדוע לקחת חלק בצורת שלטון גברית ומפלגת? מדוע לבחור בכלל? מדוע להתפלג למפלגות? אולי אפשר לקיים את העולם בדרך אחרת לגמרי? דרך נשית?

אני מעלה את הנושא הזה כאן משום שבזמן הזה של המהפכות, על מנת לשנות את הדברים באמת ולא ליפול שוב אל שיחזור של ההיסטוריה, חשוב לא להשאיר אבן אחת במקומה. לא לקחת כלום כמובן מאליו, אלא לשאול את עצמינו מה נכון ומה טבעי? ומה חדש רוצה לקרות?

בין היתר, הזמן הזה מאפשר לנו שינוי מוחלט של תפיסת המנהיגות. שינוי מן השורש ועידכון. ולא רק בצורת המנהיגות, אלא גם שינוי באופן בו אנשים מתפרנסים, בחינוך הילדים, באופן בו אנו מבלים את שעות היום שלנו.

העצירה של העולם בזמן הגל הראשון אפשרה לנו לרגע לצאת מן המטריקס ולאפשר לנו לחזור לטבע מצד אחד, ולקבל עדכון לעבר עתיד טוב יותר מצד שני. אבל אנחנו כל כך רחוקי מן הטבע שהמסע הזה רחוק רחוק, וכיול להיות מאוד מטלטל, כאשר כל מה שאנחנו נאחזים בו כיציב ובטוח למעשה אמור לעבור שינוי מהותי בזמן המיוחד הזה בו התברכנו לחיות.