לתת על מנת לקבל: השמש במרחב הנתינה

הכותרת עשויה להיראות מוזרה למי שנמצא בתודעה רוחנית – לתת על מנת לקבל? אולי התכוונת לתת שלא על מנת לקבל? אולי התבלבלתי? לא... לא התבלבלתי... ותיכף הכל יהיה מובן...


ולמרות ששמענו כבר המון על שפע – בואו נהיה פתוחים לשמוע משהו קצת שונה וחדש...



השמש תופסת את מקומה עכשיו במרחב הנתינה ועבורנו ישנו חלון הזדמנויות של חודש (מעכשיו עד אמצע אוגוסט) ללמוד ולחוות משהו חדש, במעלה מסלול ההתפתחות שלנו.


כאשר השמש נמצאת במרחב הנתינה יש בידינו את האפשרות הנפלאה לחוות את היכולת שלנו לתת לאחר וכבר כאן יש שיעור גדול – כיצד אני מוצאת את השפע שבי על מנת שאתן אותו, כיצד אני עושה את זה מן המקום הנכון. אבל כאן מתווסף נדבך חשוב וחדש – והוא שהנתינה שלנו יוצרת עבורינו לא רק מעגל של שפע, אלא סולם מדהים של התפתחות. וכאשר משלבים את המעגל של השפע עם הקו הישר של הסולם – הרי שמתקבלת ספירלה...



אז נתחיל ממעגל השפע:

מרחב הנתינה מלמד אותנו כיצד לתת מן הנביעה התמידית שלנו, כיצד להעביר את מה שיש לנו לאחר, כיצד ליצור מעגל של שפע ונתינה אשר אינם מפסיקים ורק ממלאים אותנו ואת סובבינו כל הזמן.


אבל לפעמים כאשר אנו נמצאים במצב של נתינה ושל שירות אנו יכולים להגיע לריקנות, או לכעס או לציפייה להכרת תודה שאינה מתממשת. אני מכירה הרבה מטפלים אשר נותנים הרבה מאוד למטופליהם – ועדיין לא מרגישים בעצמם בחייהם טוב ומסופקים. אז איך זה יכול לקרות? מה קורה כאן? ואיך אפשר לעשות את זה אחרת?


נתחיל בעובדה שכאשר אנו נמצאים במצב מרוקן או כעוס לא מומלץ לתת כלום. במצב כזה כדאי לדאוג לעצמכם, לשלומכם ולבריאות שלכם. נתינה מן המצב הירוד גורעת ולא מוסיפה ומביאה אתכם למצב פחות ופחות טוב. על מנת להתחיל את מעגל השפע של הנתינה – צריך להתחיל ממקום אחר.


מיקום פנימי טוב יהיה להיות במצב בריא ושמח אשר ממנו "נוזלים" כל הזמן המים העודפים (כוס מלאה שאין בה עוד מקום והיא חייבת לשפוך ממימיה). במצב כזה הנתינה שלנו אינה גורעת במאום ממצבינו. להיפך – למעשה אנחנו מרגישים שאנו חייבים לתת, אחרת "נתפוצץ".


אבל נשאלת השאלה – כמובן – כיצד להגיע למצב כזה שבו השפע זורם ממני כך שאוכל לתת אותו לאחר, בעיקר אם אני נמצאת עכשיו במצב של "גרעון" רוחני או רגשי.


זה נכון שאם נתחיל רק לתת – מעגל השפע שלנו יתרחב, אבל כיצד מתחילים להניע את מעגל השפע ממקום שאינו ירוד, אלא ממקום שמלא בשפע



דוגמא לאפשרות כזו היא להסתכל על עולם טבע ולראות שבטבע ה"פסולת" של אדם אחר היא למעשה המזון הטוב ביותר לרמה אחרת של חיים. הצמחים "אוכלים" בשקיקה את הפחמן הדו חמצן ממנו נפטר הגוף שלנו, הדשן המזין את הצמחים מקורו בפסולת מגוף החי וכן הלאה.


גם לנו יש דברים שנראים לנו אולי מיותרים, רגילים ופשוטים. דברים שאנו לא צריכים אותם ואולי אפילו מזיקים לנו – אבל עבור האחר יכולים להיות מקור תזונה נהדר.


סדר בארון הבגדים, למשל – מאפשר התפטרות ממשקלים עודפים של בד לא משומש אשר יכול להכנס לשימוש אצל אדם אחר או כחומר גלם למשהו אחר. דברים אחרים שאנו לא צריכים בבית, אבל אולי יכולים להיו מתנה יפה למישהו אחר, או למקום אחר. מה שזה לא יהיה – רק להתחיל להניע נתינה.


ואלא רק דוגמאות מעולם החומר...


כתיבה של מה אנו כבר יודעים ונראה לנו ברור מאליו – יכולה להיות מזון טוב לאדם אחר שנמצא עוד בתחילת הדרך של התחום בו אנו מומחים (וזה יכול להיות כל תחום – מתכונים טובים, עצות להורים טרייםאו הסבר למישהו כיצד מפעילים מכשיר חשמלי). תמיד יש משהו שאנו כבר לא צריכים, או שכבר יש לנו (כמו למשל ידע שאנו לא אמנם עוד משתמשים בו, אבל עבורינו הוא כבר ישן), אותו נוכל להעביר למישהו אחר. וחשוב לעשות זאת מתוך תודעה שיש בידינו משהו טוב שאנו יכולים להעביר הלאה. מתוך שמחה, וללא שום ציפיה לתמורה – כי אם מצפים לתמורה – מעגל השפע נסגר. איננו רוצים תודה – התודה מחזירה לנו את מה שכבר נתנו. אנו רוצים לתת ולשחרר באמת.

אבל האמת שכל זה רק ההתחלה.


עכשיו ניגש אל הסולם:

כאשר אנו נותנים משהו שהוא עבורינו כבר "נמוך" או "ישן" אנו יוצרים אצלנו מקום לקבל. אבל הסוד הוא שהדבר החדש שיגיע לא יהיה עוד מן החומר הישן, אלא עידכון של הצעד הבא, הדבר הבא – ההתפתחות הבאה שלנו. אם אנחנו נותנים דברים אל תוך המעגל – הרי שאת מה שנקבל לחיינו לא נקבל מן המעגל עצמו – אלא דווקא ממקור גבוה יותר, וכך למעשה אולי אפשר לדבר על ספירלת שפע, ולא על מעגל.



אם נתנו מתנה למשיהו ונצפה לתודה או למתנה אחרת – הרי שאנחנו "תוקעים" את עצמינו בתוך המעגל בלי יכולת להתעלות משם הלאה. אבל אם אנו לא מצפים לתודה, אלא נותנים על מנת לרוקן את עצמינו וליצור פתיחות ומקום למשהו חדש להגיע – בלי לדעת מה אותו דבר יהיה – הרי שעכשיו אנחנו יותר בתודה של סולם, או ספירה.


בעולם החומר – אולי אם ניתן את הבגדים הישנים נמצא מקום בארון שלנו לבגדים חדשים, מתאימים וטובים יותר. אולי נגלה שאנחנו צריכים בגדים איכותיים יותר או מתאימים יותר, או שנתעדכן בבגד מסגנון חדש שלא ניסנו עדיין. אבל זה לא יהיה נכון לתת בגד ישן ולבקש מאותו האדם שלו נתנו את הבגד לפתוח מיד את הארון ולתת לנו בגד אחר משלו בתמורה, נכון?


ברמה הרגשית – כאשר אנו נותנים חום ואהבה איננו צריכים לצפות לקבל מאנשים חום בחזרה, אלא זה אומר שאנחנו עצמינו יכולים לפתח ליותר אינטימיות, קירבה ותחושה טובה עם אנשים, ובכך להגדיל ולהרחיב את יכולות האהבה והחוויה שלנו – שזו חוויה אדירה ומתנה גדולה שאינה קשורה כלל באדם אחר.


ברמה של ההתפתחות הרוחנית - זה אומר שאם אנו חולקים את הידע שלנו אנו מפנים מקום לידע רוחני חדש שיגיע מן ההיכלות הגבוהים יותר, ובכך אנו ממשיכים את מסע ההתפתחות שלנו.


כך שנתינה אמיתית לא רק יוצרת מעגל של שפע בו הכל מתחיל ונגמר באותו מקום, אלא מהווה ספירלה של התקדמות ועליה, בה כל פעם שאנחנו משחררים את השלב הקודם בו היינו – אנו הופכים עצמינו להיות פנויים יותר לשלב הבא, אשר מגיע ממקור גבוה יותר או עמוק יותר.


אז אם נרצה להתקדם הלאה – מוטב שלא נשמור על מה שיש לנו, אלא נלמד לתת מחכמתנו, או מאהבתנו, לאחר. נלמד לא לבקש את ההחזר מתוך מה שמוכר וידוע לנו, אלא נסמוך על הסדר הטבעי של הדברים שכאשר נוצרת בנו פניות – משהו גבוה יותר, מדוייק יותר ועוצמתי יותר ימלא אותה. נתינה של מה שיש לנו עכשיו תאפשר לשלבים הבאים להגיע – וכך נמשיך את מסע ההתפתחות, הצמיחה והגדילה שלנו עצמינו בספירלה אינסופית חיה ומתקדמת.


בחודש הזה הרוח הגבית הכוכבית מאפשרת יותר את החוויה הזו, אבל היא תקפה לתמיד.

© 2000 - 2020 קרני צור

כל הציורים באתר מן הקלפים האסטרולוגיים של קרני צור. ציורים: מאיה טובי-רווה