החודש השמש יוצרת ישורת עם מרחב האגם. מה זה אומר?
נכון שבלילה אנחנו רואים את הירח, וברקע שלו ישנם כוכבים? ובכן... לו רק יכולנו להסתכל על השמש במהלך היום, היינו רואים מאחוריה כוכבים. אולם בשל תנועת כדור הארץ סביב השמש, והזווית השונה דרכה אנו מסתכלים על השמש, כל הזמן הכוכבים שמאחורי השמש משתנים מעט, נעים מעט (כלומר – אנחנו נעים) ומדי חודש קבוצת כוכבים אחרת לגמרי תתפוס את מקומה מאחורי השמש.
כדי להבין טוב יותר דמיינו את עצמכם עושים סיבוב סביב כוס הקפה שלכם. כל פעם מאחורי כוס הקפה יראה לכם חלק אחר של הבית, (או של בית הקפה). פעם תראו בדיוק מאחורי הספל את הכיור, לאחר מכן את העציץ, לאחר מכן את ספת הסלון... הכל תלוי בנקודת המבט שלכם על ספל הקפה. אני מקווה שזה מסביר את זה, ולא הופך את זה ליותר מדי מוזר...
באסטרולוגיה ישורת היא דבר עוצמתי. הישורת שנוצרת בין כדור הארץ, לשמש, לקבוצת כוכבים (או בינך, לספל הקפה ומה שמאחוריו) הוא דבר אנרגטי משפיע מאוד.
ובעצם אנחנו יודעים את זה אפילו מצילום – לא מספיק להצטלם טוב או לשים את האובייקט במרכז, אנחנו יודעים עד כמה הרקע של הצילום חשוב. האם זה על שפת הים? או שהרקע הוא שדה גדול, בניין מרשים, פסל החירות? שער הניצחון? ברור שהרקע משמעותי. האמת שהיום בעידן הסלפי ברור לנו שאנו עצמינו לא משתנים (טוב, זה לא ממש נכון...). זה הרקע עליו אנו נמצאים שעושה את העניין.
אז כך בדיוק עם האסטרולוגיה. השמש אינה משתנה (טוב, זה לא ממש נכון, אבל לצורך העניין...) זה הרקע שעליו היא נמצאת שמשמעותי כל כך –
ומכאן ההתבוננות המעמיקה במרחב האסטרולוגי, ברקע הכוכבי, בו נמצאת עתה השמש.
החודש הזה (יותר נכון בין התאריכים 14.3 עד 12.4) השמש נמצאת במרחב האגם, או במילים אחרות: על הרקע של קבוצת הכוכבים "דגים" וכל מה שיש מאחוריה: מרחבים שמיימיים, גלקסיות, ערפיליות... זהו הנוף עליו נמצאת השמש, וזו התמונה ש"צובעת את חיינו" בזמן הזה. (ומי שהתאריכים לא מסתדרים לו מוזמן לקרוא ולצפות באתר על "האסטרולוגיה החדשה" והמצב האסטרונומי המדוייק של הכוכבים)
כל אחד מ 12 המרחבים (או הרקעים) האסטרולוגיים הם לא רק נוף מהמם ותדרים אסטרולוגיים עוצמתיים, הם גם מרחב לשינוי פנימי עמוק ביותר. ובכל חודש נפתח בפנינו מרחב אחר, הזדמנות שונה ומיוחדת להתפתחות אישית, אנושית, פנימית ורוחנית – אם נחפוץ לחוש, להרגיש ולעבור את אותה ההתפתחות...
האגם הוא המקום בו הרבה דברים קטנים מתחברים לידי תמונה שלמה אחת.
כאשר אתה צופה באגם אתה בדר"כ לא אומר: הו! הנה אדווה קטנה, והנה דג, והנה קנה סוף. אתה רואה (או את רואה) את כל החלקים נרקמים ביחד. ומה ש"עושה" את האגם, ומה שמפעים הוא האופן בו כל החלקים מתחברים יחד באופן הרמוני.
מרחב האגם הוא מרחב שמיימי שכאשר השמש יוצרת עימו ישורת באדם יכול לעבור את השיעור של לראות כיצד דברים שונים, פרטים שלכאורה לא קשורים, מתחברים זה לזה.
השיעור הרוחני שנפתח בפנינו החודש קשור ליכולת שלנו לראות את כל החלקים של המסע שלנו (החיים שלנו) כחוליות במשהו רחב וכולל יותר. זה הזמן לראות אנשים שונים כחלק ממהות גדול יותר. אולי אפילו לראות שדעות שונות, פלגים שונים, גישות שונות, הם למעשה חלק מפסיפס אחד גדול המרכיב תמונה גדולה הרבה יותר. ושיעור זה, אפשרות זו, מרחב זה – פתוח לפנינו החודש... (ואולי חשוב ביותר גם בזמן של בחירות).
_edited.png)